התרבות האתיופית

אני צברית ילידת הארץ,נולדתי לתוך התרבות הישראלית והתרבות האתיופית יחד.לפני 21 אחת שנה אמא שלי עלתה לארץ עם אחותי ויחד איתה הביאה לארץ את התרבות האתיופית שאליה גדלתי. התרבות האתיופית היא תרבות מגוונת שמכילה אין ספור דברים, ושמירתה בארץ ישראל ליהודי אתיופיה חשובה מאוד מכיוון שזאת התרבות שאליה גדלו והתרבות שמייצגת אותם.

את התרבות האתיופית לא כולם מקבלים או אוהבים בגלל האוכלוסייה שהיא מייצגת  "האוכלוסייה האתיופית",האי קבלה הזו יוצרת גזענות ואי שוויון בין "השחורים" "ללבנים" ובארץ בין האתיופים "לישראלים הלבנים".

הגזענות והאי שוויון יוצרים חוסר שייכות לאוכלוסייה האתיופית כיוון שעם הגזענות והאי שוויון אין שייכות וזה מה שגורם להם לחזור לארץ המולדת שלהם יחד עם התרבות שלהם.אבל יש אנשים שזה לא עוצר אותם מהילחם ולהוביל מאבק לשינוי ויחד עם זאת הם לא שוכחים את התרבות שגדלו אליה.

בתרבות יש מגוון רחב של מנהגים כמו: מוזיקה,לבוש,מאכלים,חגים,ריקודים מסורתיים,והחשובה ביותר השפה שמאחדת את העדה ונותנת להם שייכות לבני העדה האחרים ויחד עם כל המנהגים הם מרגישים מאוחדים והזדהות לדברים משותפים.

מוזיקה- בתרבות האתיופית המוזיקה הוא חלק מאוד חשוב בתרבות ותורם מאוד לאחדותו ברגעים קשים וברגעים משמחים,למילים של השיר יש משמעות מסוימת והוא בעיקר תורם לאחדות של העדה.

https://youtu.be/zwLWRYqmlF4- זה קישור לשיר של זמר אתיופי מפורסם ששמו טדי אפרו שנחשב לזמר מצליח באתיופיה בארץ ובאפריקה כולה ,השיר הוא שיר מאוד מפורסם שמדבר על אחדות של אתיופיה ועל הקשר בין העם לארץ שלו באחד מהקטעים בשיר הוא אומר שהארץ היא כמו אמא של כולנו ושצריך לשמור עליה .וזה שיר שאני אישית מאוד מחוברת אליו ומרגישה גאווה שאני שומעת אותו.


לבוש מסורתי - בנוסף בתרבות האתיופית יש לבוש מסורתי שנוהגים ללבוש בעיקר באירועים משמחים כמו חגים,חתונות,בריתות וכולי...
הלבוש המסורתי העיקרי נקרא קמיס, קמיס הוא שמלה מסורתית שהבנות נוהגות ללבוש.

זהו שמלת הקמיס יחד עם המנקט (הקשירה מסביב למותניים) והנטלה (הסריג שמעל ראשן)

מאכלים מסורתיים- כמו בכל תרבות יש מאכלים שנהוגים לאכול באירועי שמחות או מאכלים יום יומיים ,בתרבות האתיופית יש אין ספור מאכלים אך נתמקד בשניים עיקריים שהם האינג'רה והדבו.

אינג'רה: היא מאכל מנפץ מאוד באתיופיה ,הוא עשוי מטף תבלין מיוחד הוא עגול וחמצמץ ודומה ללחוח , המאכל הזה הוא מאוד חשוב במטבח האתיופי ומהווה חלק מאוד חשוב בתרבות .
דבו: הוא לחם מסורתי שעשוי מבצק ושמרים הוא מתוק ועגול.

זהו הדבו המסורתי הנחשב לחלה של שבת ונהוג לאכול אותו ערבי שישי ושבתות.

זהו האינג'רה יחד עם תוספות של בארמון הבשר ,תפוחי אדמה,עדשים,... (את האינג'רה אוכלים עם הידיים)

הריקוד המסורתי- הריקוד המסורתי הוא ריקוד שיש לו מקצב שונה ורוקדים אותו בעזרת הידיים והדגש מיוחד על הכתפיים ,נהוג לרקוד אותו באירועים משמחים בעיקר ,רוקדים אותו גם בנים וגם בנות.

https://youtu.be/j9524JqUoX0- קישור לריקוד המסורתי.

חג הסיגד- חג הסיגד הוא חג שבו יש טקס חידוש בן העם לאל,הוא נערך בהר הכי גבוה (אצלנו בארמון הנציב) בגלל החיבור לאל שנמצא הכי גבוה הוא חג חשוב ליהודי אתיופיה שמסמל את הקשר ואהבה של בני העדה לירושלים ולאהבת הארץ .
החג הזה הוא חג שמח שמכיל כולו את התרבות האתיופית שזה הריקוד המסורתי ,המאכלים המסורתיים הלבוש והמוזיקה.
 

                                                                                 

אלו הם הקסיים (רבני העדה )בחג הסיגד בארמון הנציב מתפללים יחד עם שאר האנשים.        
זאת התרבות האתיופית שהיא כולה עולם ומלאו תרבות שמחה,צבעונית ומיוחדת
אני מאוד מחוברת אליה ומרגישה שייכת אליה בדיוק כמו שאני שייכת לתרבות הישראלית ואני מקווה שנשמור אותה לאורך כל הדרך.
דגל אתיופיה משולב עם דגל ישראל