יום שני, 22 במאי 2017

סיכום פרויקט גמר

                 סיכום פרויקט גמר -  סקר רחוב,תקשורת המונים

במגמת תקשורת המונים נתנו לנו לעשות עבודה הנקראת"פרויקט גמר" שבו כל קבוצה צריכה לבחור נושא ולראיין עשרה אנשים בנושא אותו בחרו, חברי הקבוצה צריכים לחלק בין את התפקידים הבאים: במאי, עורך, מפיק וצלם.חברות הקבוצה שהיו איתי בקבוצה הן כסיף שתפקידה היה לערוך,יובל הבמאית ,נטלי המפיקה ואני הצלמת.
הנושא שעשינו עליו את הפרויקט גמר הוא השפעת הטלפונים הניידים שבא לבדוק את השפעת הטלפונים הניידים על מבוגרים ונערים לדוגמה כמה מהשאלות ששאלנו את המרואיינים היו:
1.כמה פעמים ביום את לוחץ על הכפתור של הטלפון?
2. האם היית מצליח לשרוד יום בלי טלפון?
3.האם אתה חושב שיש הבדל בין השפעת הטלפון על מבוגרים ועל נוער? מה ההבדלים?
4.מה גורם לך להיות תלותי בטלפון הנייד? מה יש בו שאתה חייב?
השאלות עזרו לנו מאוד לסקר מכיון שבעזרתם ניתן לראות כיצד השפעה של הטלפונים באה לידי ביטוי וכדומה...
אני הייתי הצלמת, מתוך עשרה מרואיינים צילמנו שבעה אני צילמתי מתוך השבעה שלושה ושניים מהם יצאו לא טוב אז יצא שצילמתי אחד למרות שהתפקיד שלי היה לצלם את כולם העדפנו לחלק את התפקיד של הצילום בין כולם כדי שזה יהיה יותר יעל וגם כדי שכול חברי הקבוצה ידעו ויהיו שותפים לתפקידים של האחרים .
תפקיד הצילום היה קצת קשה בגלל שהייתי צריכה להקפיד על הדברים "הקטנים"  כדי שהצילום יהיה טוב למשל שמצלמה תהיה יציבה בלי תזוזות ,שלא יהיה רעש, שהיה לוקשיין טוב, תאורה טובה ושהיה סאונד טוב כדי לשמוע את המרואיינים .
בתחילת הצילום היה קשה למצוא אנשים להתראיין מכיוון שרוב הילדים שפנו אליהם לא רצו להתראיין והיו כלאה ששאלו שאלות מוזרות כמו : " אתם מצלמים גם את הפנים?" וזה אחרי שהסברנו להם את כל מה שצריך לעשות ובשביל מה זה , היה קשה מבחינת ההבנה של המרואיינים לעשנות על השאלות אבל בסופו של דבר הסתדרנו.
החיבור של עם חברות הקבוצה האחרות היה מעולה, נטלי שהייתה המפיקה הקפידה על כל הדברים החשובים עם זה לגבי תאריכים מה צריך להגיש מה באיזה יום, מתי הולכים לצלם , היא הזכירה לי דברים שכחתי וזה ממש עזר לי.
כסיף שהיא העורכת הקפידה על הזמנים של העריכה  וישבה והערכה את הצילומים בזמנה הפנוי והקפידה על  זמן העריכה  מבחינת דקות .
יובל שהייתה הבמאית שרוב הזמן בצילומים הייתה חולה ולכן היא לא הייתה כל כך בתהליך שעברנו אבל בימים שהיא הייתה היא הקפידה  על הדברים שצריך.
החוויה שלי מכל הפרויקט גמר הייתה כפית למדתי הרבה מהנושא ונראה לי שגם המרואיינים ושאר חברות הקבוצה מפני שזה נושא נגוע לרוב בני האדם וזה משהו שמקשר בינינו לבין אנשים אחרים וניתן ללמוד ממנו המון.
למשל אני למדתי מהנושא שיש השפעה רבה של טלפונים על נוער ומבוגרים בכך שהטלפון הוא המוקד העיקרי שלנו, אנחנו מתקשרים דרכו עם אנשים אחרים , אנחנו יוצרים דרכו דברים מבחינה יצירתית ועוד מלא דברים.
אני אישית מרגישה הטלפון משפיעה עליי, אני תלותית בו בהרבה דברים יש לי שם דברים חשובים כמו תמונות , שירים ואפליקציות חשובות ועוד..
אני חושבת שאפשר לשנות את הדבר או לפחות למנן את השפעה של הטלפון
 ותקווה נשתמש בטלפון לדברים טובים.



                                                                       

יום שני, 16 בינואר 2017

                                התרבות האתיופית

אני צברית ילידת הארץ,נולדתי לתוך התרבות הישראלית והתרבות האתיופית יחד.לפני 21 אחת שנה אמא שלי עלתה לארץ עם אחותי ויחד איתה הביאה לארץ את התרבות האתיופית שאליה גדלתי. התרבות האתיופית היא תרבות מגוונת שמכילה אין ספור דברים, ושמירתה בארץ ישראל ליהודי אתיופיה חשובה מאוד מכיוון שזאת התרבות שאליה גדלו והתרבות שמייצגת אותם.

את התרבות האתיופית לא כולם מקבלים או אוהבים בגלל האוכלוסייה שהיא מייצגת  "האוכלוסייה האתיופית",האי קבלה הזו יוצרת גזענות ואי שוויון בין "השחורים" "ללבנים" ובארץ בין האתיופים "לישראלים הלבנים".
הגזענות והאי שוויון יוצרים חוסר שייכות לאוכלוסייה האתיופית כיוון שעם הגזענות והאי שוויון אין שייכות וזה מה שגורם להם לחזור לארץ המולדת שלהם יחד עם התרבות שלהם.אבל יש אנשים שזה לא עוצר אותם מהילחם ולהוביל מאבק לשינוי ויחד עם זאת הם לא שוכחים את התרבות שגדלו אליה.


בתרבות יש מגוון רחב של מנהגים כמו: מוזיקה,לבוש,מאכלים,חגים,ריקודים מסורתיים,והחשובה ביותר השפה שמאחדת את העדה ונותנת להם שייכות לבני העדה האחרים ויחד עם כל המנהגים הם מרגישים מאוחדים והזדהות לדברים משותפים.

מוזיקה- בתרבות האתיופית המוזיקה הוא חלק מאוד חשוב בתרבות ותורם מאוד לאחדותו ברגעים קשים וברגעים משמחים,למילים של השיר יש משמעות מסוימת והוא בעיקר תורם לאחדות של העדה.
https://youtu.be/zwLWRYqmlF4- זה קישור לשיר של זמר אתיופי מפורסם ששמו טדי אפרו שנחשב לזמר מצליח באתיופיה בארץ ובאפריקה כולה ,השיר הוא שיר מאוד מפורסם שמדבר על אחדות של אתיופיה ועל הקשר בין העם לארץ שלו באחד מהקטעים בשיר הוא אומר שהארץ היא כמו אמא של כולנו ושצריך לשמור עליה .וזה שיר שאני אישית מאוד מחוברת אליו ומרגישה גאווה שאני שומעת אותו.


לבוש מסורתי -
בנוסף בתרבות האתיופית יש לבוש מסורתי שנוהגים ללבוש בעיקר באירועים משמחים כמו חגים,חתונות,בריתות וכולי...
הלבוש המסורתי העיקרי נקרא קמיס, קמיס הוא שמלה מסורתית שהבנות נוהגות ללבוש.













זהו שמלת הקמיס יחד עם המנקט (הקשירה מסביב למותניים) והנטלה (הסריג שמעל ראשן)


מאכלים מסורתיים- כמו בכל תרבות יש מאכלים שנהוגים לאכול באירועי שמחות או מאכלים יום יומיים ,בתרבות האתיופית יש אין ספור מאכלים אך נתמקד בשניים עיקריים שהם האינג'רה והדבו.

אינג'רה: היא מאכל מנפץ מאוד באתיופיה ,הוא עשוי מטף תבלין מיוחד הוא עגול וחמצמץ ודומה ללחוח , המאכל הזה הוא מאוד חשוב במטבח האתיופי ומהווה חלק מאוד חשוב בתרבות .
דבו: הוא לחם מסורתי שעשוי מבצק ושמרים הוא מתוק ועגול.
זהו הדבו המסורתי הנחשב לחלה של שבת ונהוג לאכול אותו ערבי שישי ושבתות.


תוצאת תמונה עבור אינג'רה










זהו האינג'רה יחד עם תוספות של בארמון הבשר ,תפוחי אדמה,עדשים,... (את האינג'רה אוכלים עם הידיים)


הריקוד המסורתי- הריקוד המסורתי הוא ריקוד שיש לו מקצב שונה ורוקדים אותו בעזרת הידיים והדגש מיוחד על הכתפיים ,נהוג לרקוד אותו באירועים משמחים בעיקר ,רוקדים אותו גם בנים וגם בנות.
https://youtu.be/j9524JqUoX0- קישור לריקוד המסורתי.


חג הסיגד- חג הסיגד הוא חג שבו יש טקס חידוש בן העם לאל,הוא נערך בהר הכי גבוה (אצלנו בארמון הנציב) בגלל החיבור לאל שנמצא הכי גבוה הוא חג חשוב ליהודי אתיופיה שמסמל את הקשר ואהבה של בני העדה לירושלים ולאהבת הארץ .
החג הזה הוא חג שמח שמכיל כולו את התרבות האתיופית שזה הריקוד המסורתי ,המאכלים המסורתיים הלבוש והמוזיקה.
 








                                                                                 

אלו הם הקסיים (רבני העדה )בחג הסיגד בארמון הנציב מתפללים יחד עם שאר האנשים.        
זאת התרבות האתיופית שהיא כולה עולם ומלאו תרבות שמחה,צבעונית ומיוחדת
אני מאוד מחוברת אליה ומרגישה שייכת אליה בדיוק כמו שאני שייכת לתרבות הישראלית ואני מקווה שנשמור אותה לאורך כל הדרך.

דגל אתיופיה משולב עם דגל ישראל
                                                                
























יום שני, 2 בינואר 2017

                                           

טוויטר:

השינוי שלי:

לעבור שינוי זה קשה מכל הבחינות אם זה לימודי,התנהגותי
צריך הרבה אומץ כדי לעבור שינוי כי זה דרך להתרגל לדברים חדשים ולדעת איך להתמודד איתם

                                         בלוג:


לפני שנתיים עברתי שינוי משמעותי בחיים שלי שעזר לי מאוד להתקדם בלימודים ולשאוף להצלחה.
לפני השנתיים האלא הייתי ילדה לא טובה לא ממושמעת ההתנהגות שלי הייתה לא טובה וגם לא הייתי טובה בלימודים והיו לי ציונים נמוכים.
הייתי נורא מרדנית ושונאת את המורים והתלמידים והלימודים לא עניינו אותי בכלל.
בסוף שנה של כיתה ח שקלו להעביר אותי בצפר בגלל ההתנהגות והציונים שלי.
השיקול של הבצפר ערער אותי וגרם לי לחשוב אחרת עליי ועל הבצפר ולנסות להשתפר בלימודים.
ובתחילת כיתה ט הצבתי לעצמאי מטרה שאני צריכה ללמוד ולהתנהג בצורה נאותה ובאמת ככה היה התחלתי ללמוד ולהתכונן למבחנים,הפסקתי להיות מרדנית והתחלתי ללמוד להשתלט על העצבים שלי וזה השתלם לי הציונים התחילו לעלות קיבלתי אפילו תעודת הצטיינות על השתפרות בלימודים.

השינוי הזה עזר לי בחיים ונתן את המטרה שאני מציבה לי בחיים שזה להצליח ולשאוף לעתיד טוב יותר שאני יכולה להצליח כמו שאחרים מצליחים ושאני יכולה להתמודד עם דברים קשים.
אני מרגישה שבזכות השינוי הזה אני יכולה להגיע להשגים גבוהים.
ואני תמיד חושבת לעצמאי מה היה קורה עם הייתי ממשיכה עם התנהגות שלי , ממשיכה להיות מרדנית ולא מצליחה בכלום הייתי פשוט מתרסקת אבל השינוי הזה באמת שינה לי את החיים וכל מה שחשבתי ואני באמת מקווה להמשיך בדרך הזאת ולשאוף רק למעלה בעזרת תמיכה מהחברים והמורים שמלווים אותי כקשה לי ואני מקווה שזה יעודד גם ילדים אחרים שהיו במצב שלי להשתנות ולהרגיש טוב עם עצמאם כי הכל אפשר לתקן



                                                    פייסבוק:

השינוי שאני עברתי לפני שנתיים היה שינוי משמעותי שעזר לי להגיע לאן שהגעתי היום .
בזכות השינוי שעברתי הגעתי למקום שרציתי שזה המקום של השאיפה והצלחה אחרי הרבה מאמצים וקשיים.
השינוי שלי היה בלימודים ובהתנהגות  הייתי תלמידה לא טובה עם ציונים לא טובים כי היה לי קשה ולא קל כמו לילדים אחרים, הרגשתי שונה מהילדים כי לא הייתי באותה רמה ולא היו לי את אותם ציונים כי לא רציתי ונורא שנאתי ללמוד אבל השתנתי ובזכות השינוי הזה אני כבר לא שונה ואני מרגישה טוב עם עצמאי שהצלחתי להרים את עצמאי למעלה ואני מקווה אני ימשיך ככה וגם ילדים אחרים ישאפו להיות עצמאיים ובוגרים כדי לשאווף לעתיד טוב יותר.